כשאנו חווינו בגלגולים את ההתרברבות וההתנשאות מצד אחד,
הגענו למקום שבו אח"כ ביטלנו את עצמנו לגמרי
ולא איפשרנו לעצמנו להיות במקום הראשון. האגו ותעלוליו.
טיפלתי בתלמידה ותיקה, היתה מאד סגורה
בגלל שני אירועים סמוכים זה לזה באותו יום.
האירוע האחד יצר אצלה פחד והשני כעס על עצמה.
ככשאלנו בטיפול את הפחד/כעס מה הוא בא ללמד אותה,
התשובה היתה "להעריך את עצמי ולשים את עצמי במקום הראשון".
שאלתי אותה אם היא מסכימה,
היא הסכימה אך הפחד-כעס לא הסכים ללכת.
היה צריך לעשות תיקון.
הלכנו אחורה בזמן, הגענו לגלגול,
בתחילה ראתה את עצמה כציפור ענקית לבנה, דואה מעל המים בים
והמשפט שעלה לה "זה קרה כאן".
בתחילה התקשתה להבין, מה קרה?
כאילו מישהו או משהו טבע שם...
בקשתי שתלך קצת אחורה בזמן, מי היא?
והיא רואה בחור בשנות ה30 שלו,
שיש בו יכולת מאד גדולה, הוא הולך על המים
ותוך כדי הליכה על המים הוא מתפלל ומוריד אנרגיה של שפע לכפר שלו,
שיבואו הרבה דגים.
ואז היא מבינה שבאותו יום הוא הלך על המים ופתאום הוא צולל וטובע.
בקשתי ממנה, כאילו לעצור את התמונה, רגע לפני שהוא מאבד את כוחו וטובע.
מה הייתה המחשבה או הרגש שעלו בו באותה שניה.
התשובה היתה גאווה, "אני ואפס" ואז היה איבוד הכוח.
כשטיפלנו בו, הפחד שלו היה כמו דיסק באיזור הגרון.
פחד שאלוהים יכעס עליו.
ומה שהוא היה צריך ללמוד היה להיות מחובר לנשמה ולבורא,
שאלוהים אף פעם לא כועס, רק אנחנו כועסים ומענישים את עצמנו.
נתנו לו את כל המתנות והתובנות, שהיא קבלה במשך כל הגלגולים מאז ועד היום,
כדי שיוכל להבין את הדברים מזוית ראיה חדשה. הוא הסכים והפחד נעלם.
השינוי שחל אצלו, היה שנעשה מודע לכוח של האגו
וכשהיה מחובר, היא ראתה אותו ואת הציפור הגדולה מחוברים, מלאך.
כשחזרה לאירוע העכשוי, האירועים פשוט לא קרו.
היא הסכימה לשים את עצמה במקום הראשון,
לא מהמקום של האגו אלא מהמקום של הנשמה, להעריך את מי שהיא.
התהליך היה מדהים, כי היא פתאום ראתה את היכולות שלה.
תמיד ביטלה את עצמה והפחיתה בערך עצמה.
למה בעצם הבחור טבע?
כשאנו מחוברים לאנרגיה, לבורא,
אנחנו קלים, יכולים לעוף, ללכת על המים.
כשהאגו נכנס, זה כמו הדיסק בגרון,
הוא חותך את זרימת האנרגיה
ופתאום האדם נעשה כבד, ולכן טבע.
כמו כן, כיוון שהתרברב שם ונפגע, ה"פתרון" שהתת מודע נתן
היה לעשות את ההיפך, לבטל את עצמו בכלל.
ולכן זמן רב, לא הרשתה לעצמה להודות ביכולותיה.
כשיצאה ממני היה חויך רחב על פניה , וצעדיה קלים... הכנפיים נפתחו שוב :-)
