מסע המטפלים לצפון
החל שבוע אחרי שנחתתי ממהמסע להימאליה
מלחמת לבנון 11.8.2006
כשהיינו בהימלאיה, בהודו הצפונית, היינו מנותקים לגמרי מהחדשות בארץ.
בדרך חזרה התחלנו לשמוע שיש מלחמה בארץ.
התחושה הראשונית היתה "לא יכול להיות", כנראה איזה שהוא פיגוע,
או אי שקט אך מלחמה?
זה התחיל להיות ממשי מאד, כשהגענו לשדה התעופה בירדן.
ההמון הרב שהיה שם שידר אנרגיה מאד לא נעימה, היה מתח רב באויר.
כשהגעתי הביתה , הרגשתי שצנחתי בערך מהירח אל כדור הארץ.
במשך שבוע הרגשתי מעופפת לגמרי, לא מחוברת לכל החדשות
ועם זאת הלכה והצטברה בתוכי תחושה שאני צריכה להיות שם.. בצפון,
לעזור לכל אלה שזקוקים לתמיכה, שחטפו את עיקר הכובד של ההפגזות,
גבול הצפון.
יצאתי בקריאה ספונטנית לכל תלמידי בנויזלטר שלי:
"אני מרגישה שהצפון קורא לי. אני מבקשת לארגן קבוצה של מטפלים בכל השיטות,
גם רייקי 1-2 ומורים לרייקי שרוצים לעלות לקיבוצים ולישובים בצפון
לעזור בטיפולים, מדובר בששי-שבת מרוכזים.
מי שמרגיש שזה קורא לו, אשמח לשמוע ממך"
תוך 3 ימים התארגנה קבוצה מופלאה של 12 מטפלי גוף בעיקר,
בדרך לא דרך יצרנו גם קשר עם החמ"ל, לתיאום של נסיעתנו לצפון
ועם עמותת "אנשים מאושרים" שמימנו את הנסיעה.
הגענו לקרית שמונה שנראתה כמו עיר רפאים,
רוב התושבים עזבו.
התבקשנו להמשיך לקיבוצים בסביבה,הם חיכו לנו כמו למים חיים.
המדהים באותו מסע היה שבאותו יום ירדו באיזור קרית שמונה וגבול הצפון
250 קטיושות! ואנחנו נסענו מה שנקרא "בין הטיפות".
לא היה פחד, הרגשנו מוגנים ומודרכים, טיפלנו באנשי הצפון,
נסענו מקיבוץ לקיבוץ ומישוב לישוב.
המטפלים עבדו במסירות אין קץ, לשחרר, להרפות, לעזור
כל אחד כמיטב יכולתו וניסיונו.
הצורך לתת היה רב, המטפלים טיפלו במשך היומיים האלה
כמעט ב40 איש.
תפקידי היה להטעין אותם, את המטפלים.
כל פעם שהרגשתי שהמטפל התעייף, התחלתי אני לטפל בו,
הילינג, ניקוי ההילה והברשתה ואחרי מספר דקות
היה מתאושש וחוזר לטיפולים.
האנרגיה שזרמה היתה מדהימה, הרגשנו שהמלאכים איתנו כל הזמן.
על הטיפולים כתבה נעמי מלהבות הבשן:
"שושנה יקרה,
מודה לך ולשותפיך על ההשקעה, תשומת הלב, המקצועיות והנתינה.
שימרי על עצמך ועל האנרגיות הטובות שלך ושל 12 הפיות הטובות
שבאו להעניק להקל ולטפל בנו.
בתקווה שניפגש בימים טובים יותר"
וקיבלנו "תעודה"
מספר ימים אחרי המסע הראשוני הסתיימה המלחמה, הפסקת אש...
החיילים החלו לחזור מהלבנון.
התארגנו שוב קבוצה של מטפלים מדהימים לטפל בכל אותם ילדים
והם אכן היו ילדים, היה מרגש ומדהים.
על הטיפולים כתב הקצין שקישר בינינו ובין החיילים שחזרו:
"שושנה שבת שלום,
שמחתי מאד לפגוש אותך אתמול,
ראשית רציתי להודות לך ולצוות המטפלים שלך
על משלחת הטיפולים המדהימה שהוצאתם לחיילי הצנחנים בצפון,
התגובות שקיבלנו מהחיילים היו מדהימות
ולכם הברכות והתודות.
בברכה, קובי"
לתקשור המלאך מיכאל, בתקופת המלחמה הכנסו כאן והנה התמונות לפניכם:
